נזיקין, תאונות דרכים ורשלנות רפואית

דיני נזיקין

בחוק בישראל, לב לבם של דיני הנזיקין הם חלק מן המשפט האזרחי (להבדיל מהמשפט הפלילי, המשפט החוקתי, המשפט המנהלי, דיני המעמד האישי ותחומי משפט נוספים), העוסקים בחיובים לא רצוניים, בעקבות נזק שנגרם (זאת בניגוד לדיני החוזים למשל, העוסקים בחיובים רצוניים). ישנה שורה של מצבים שבהם נגרם נזק לאדם, בין לגופו ובין לרכושו, ובגין הנזק מבקש אותו אדם פיצוי מהמזיק: תאונות (כגון תאונות דרכים, תאונות עבודה), רשלנות (כגון: רשלנות רפואית), תקיפה, לשון הרע, מטרד (כגון: רעש, זיהום אוויר), גניבת עין ועוד.

דיני הנזיקין עוסקים בסיטואציה שבה נגרם נזק על ידי גורם שניתן להטיל עליו חבות במשפט בגין אותו הנזק. הם דנים בשתי שאלות עיקריות:

  • האם קיימת אחריות של גורם הנזק?
  • מהו הסעד לו זכאי הניזוק מאת המזיק?

הסעד העיקרי והשכיח ביותר הוא סעד הפיצויים. המדובר בסכום כסף שיש בו כדי לפצות על הנזק שנגרם. סוגיית אופן הערכת גובה הפיצוי היא שאלה סבוכה ומורכבת וקיימים כללים רבים שנועדו לסייע במתן מענה לה. סעדים נוספים הם צו עשה או צו מניעה (צו לא תעשה).

רשלנות רפואית

רשלנות רפואית פירושה מתן שירותים רפואיים תוך סטייה מרמת הזהירות הסבירה, כאשר סטייה זו גרמה נזק למטופל, שלא היה נגרם אלמלא סטייה זו. למשל: רישום תרופה שאינה מתאימה, בעוד כל רופא סביר לא היה רושם אותה בנסיבות המקרה, וגרימת נזק לחולה עקב נטילתה.

רשלנות רפואית היא סוג מסוים של רשלנות. תביעות אזרחיות בגין עוולת הרשלנות משויכות אל דיני הנזיקין. באופן כללי, כאשר ניתן להוכיח כי התנהגות הנתבע מהווה רשלנות, נוצרת זכות לקבל פיצויים מהנתבע בגין הנזק שנגרם לתובע עקב הרשלנות. הרשלנות במובן זה היא מושג משפטי המתאר רמה של אשמה.

דיני הנזיקין, ובתוכם עוולת הרשלנות, מאפשרים פיצוי גם כאשר למזיק לא הייתה כוונה לפגוע. הבחנה זו משמעותית בנוגע לתחום הרפואה כיוון שבאופן עקרוני מטרת הרופא היא לסייע ולא להזיק למטופל. עם זאת, אם תימצא רשלנות, יינתן פיצוי גם בהיעדר כוונה לפגוע. כלומר, ישנה ביקורת שיפוטית גם על רופאים. הסיבה לכך היא שהחברה רואה בפעילות רשלנית פעילות תוך סטנדרטים לקויים, ולכן תיחשב כפעילות שיש בה אשמה חברתית גם אם המטרה הייתה חיובית.

למידע נוסף צרו עמנו קשר